חברה לעבודות בנייה תשלם לדייר פיצויים בסך שלושים ושלושה אלף ש"ח בגין פרסום לשון הרע

1.         זו תביעה כספית לחיוב הנתבעת בסך 100,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע.

2.         הנתבעת הנה חברה ציבורית לעבודות בנייה הנדסיות , העוסקת בין היתר בבניית דירות מגורים ומכירתן לציבור.

3.         התובע ורעייתו רכשו ביום 10.11.96 דירה + גינה מאת הנתבעת , ברמת בית הכרם בירושלים.

4.         החזקה בדירה נמסרה לתובע ורעייתו ביום 04.05.99.  (והועלתה טענה כי ביום 24.5.99).

5.         בסמוך לקבלת החזקה בדירתו , ביצע התובע עבודות בינוי מקיפות בדירה ובגינת הדירה.

6.         הנתבעת התנגדה לעבודות הללו בטענה שעבודות הבינוי המבוצעות עלולות לגרום נזק למבנה ולמערכת האיטום. לטענת הנתבעת ,  העבודות הינן עבודות המצריכות היתר בנייה כדין , מבוצעות תוך פגיעה באיטום הבניין והחניון ותוך       פגיעה בקונסטרוציה ובלובי , וכי קיים חשש שלא ניתן יהיה לקבל תעדות גמר לבניין (נספח ה' לתצהיר הנתבעת).

7.         הנתבעת שיגרה 3  מכתבים לתובע ולשכניו, בהם מודיעה היא כי עבודות הבינוי המקיפות בדירה ובגינת הדירה של התובע גורמים לנזקים לבניין , מונעים מהנתבעת לתקן נזילות בבניין , בחניון ואף מזלזלים בשכניו,

וכי היא מסירה מעל עצמה אחריותה לנזקים עתידיים שיתגלו.

8.         טוען התובע כי הפרסומים הללו במכתבי הנתבעת לשכנים הם בגדר לשון הרע.

 טוען התובע כי המכתבים השפילו אותו, וגרמו לשכניו לשנות את יחסם כלפיו , עד כדי בוז ולעג , וגרמה למערכת יחסים עכורה בין משפחתו ולבין שכניו.

9.         בנוסף ,טוען התובע כי הפרסומים השקריים פגעו במוניטין שלו והציגו אותו כדמות שלילית , הגורמת נזק לשכניו וכי מעשה הכפשתו בפרסומים השקריים נעשה בחוסר תום לב.

10.       הנתבעת מגוללת את מלוא השתלשלות מערכת היחסים העכורה בינה לבין התובע , מאז חתימתו של החוזה עמה , ואף הגישה כנגד התובע תביעה בגין הוצאת לשון הרע -תביעה שנדחתה בפסק דין של ביהמ"ש השלום בירושלים. בנוסף , מתנהלת בין הצדדים תביעת התובע את הנתבעת שעילתה ליקויי בנייה בדירה , בביהמ"ש  השלום בת"א בת.א. 52573/04.

11.       להגנתה - טוענת הנתבעת כי מחובתה היה ליידע את הדיירים הרלוונטיים בבניין בדבר פעולותיו של התובע וחוסר אפשרותה להיות אחראית לנזקים בבניין שנגרמו על ידו.

12.       כן טוענת הנתבעת כי אם וככל ששכניו של התובע שינו את יחסם כלפיו - אל לו אלא להלין על עצמו בהיותו אדם לא נוח לבריות.

13.       לטענת הנתבעת , העבודות המקיפות ביותר שביצע התובע בדירתו , גרמו למטרדים ואי נוחות ליתר דיירי הבניין , והיא נסמכת על ההגנות המפורטות בסעיפים 13 , 14 , 15 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965. אומר כבר עתה - כי בסיכומיה זנחה הנתבעת את טענות ההגנה מכח סעיפים 13 ו-15 לחוק איסור לשון הרע , ועל כן לא אזקק להן.  כל שנותר לדון לצרכי ההכרעה בפסק הדין היא  טענת "אמת  בפרסום", טענת הגנה על פי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.

הפרסומים

14.       עילת התביעה נסמכת על 3 מכתבים ששיגרה הנתבעת , שניים מהם ממוענים לתובע והעתקיהם הופצו לדיירי הבניין, והמכתב השלישי ממוען למשפחת כהן , מדיירי הבניין.

            לצרכי הדיון אביא את לשונם של שלושת המכתבים.

15.       המכתב אשר סומן כנספח ד' (1) לתצהירו של התובע , נושא תאריך 12.10.99 והוא ממוען לתובע ורעייתו וזו לשונו: